קייט סרפינג בסיני – הלגונה הכחולה

עבור מי שמגיע לסיני או מי שנוהג לסוע לשם מדי פעם, מדובר במקום שבו הפשטות והרוגע משתלטים עליו מיד, גם אם מדובר בישראלים שרגילים לחיות בסדר יום שכולו לחץ. לחץ שכבר הפך להיות סטנדרט בסגנון החיים שלנו. הם יגידו לכם שהמקום שליו, ישנה תחושת ביטחון ושמהמקומיים מאוד אדיבים ודואגים שכולם ירגישו בנוח. מהצד השני יהיו כאלה שיזכירו לכם שבכל זאת מדובר במקום שיש לגביו התראת מסע חמורה והנסיעה לשם היא חסרת אחריות וכרוכה בסיכון. כנראה ששני הצדדים צודקים וכל אחד צריך לעשות את השיקולים שלו.

מעבר הגבול

מעבר הגבול טאבה נמצא בקצה הדרומי של אילת. ניתן לקחת מונית מאילת או להגיע עד למסוף הגבול עם אוטובוס של אגד שיוצא מהתחנה המרכזית באילת, קו 15.

מעבר הגבול פתוח 24 שעות לאורך כל השנה, מלבד יום כיפור וחג הקורבן המוסלמי. בימי הרמדאן המעבר סגור לשעה בשעות הערב עם כניסתה של ארוחת שבירת הצום. בניגוד למצב שהיה עד לפני שנתיים שבו הייתם יכולים להגיע בכל שעה ולהיות לבד במעבר ולהגיע לחופים כמעט ריקים, מאז שהישראלים חזרו לסיני בהמוניהם, יש תקופות שמעבר הגבול עמוס מאוד עד כדי המתנה של כמה שעות, כמו בחגים, ימי חמישי בצד הישראלי ושבת בצהריים בצד המצרי לכיוון הכניסה לישראל. .

המעבר הינו עם דרכון בלבד ותאריך הסיום התוקף שלו צריך להיות מעל שלושה חודשים לפחות ממועד המעבר שלכם בגבול. הכניסה לסיני לא מצריכה ויזה אם אתם לא מתכוונים להרחיק עד מעבר לשארם א-שייח'.

אחרי שתעברו את הבידוק הראשוני בכניסה לצד הישראלי תגיעו לאולם שבו תוכלו להמיר את השקלים הישראלים או דולרים ללירה מצרית ולשלם את דמי המעבר למצרים. עדיף להגיע עם דולרים ואותם להחליף מאשר שקלים. הערך שבו מחליפים שקלים בעבור לירות מצריות הוא נמוך משמעותית מהערך היציג, כאשר ההמרה של דולרים היא קרובה מאוד לשער היציג של הדולר מול הלירה ולכן אם תמירו דולרים תפסידו הרבה פחות על פעולת הממרה. עלות דמי המעבר היא  106 ₪ לאדם בצד הישראלי ומשם תמשיכו לביקורת הדרכונים. לזה מתווספת בהמשך עלות מעבר בצד המצרי של 400 לירות מצריות לאדם, שזה בסביבות 85 ₪.

באותו אולם, במרחק של כמה עשרות מטרים יחכה לכם הדיוטי פרי. אל תצפו לחניות ומקום לשופינג. יותר בכיוון של הפיצוציה שמתחת לבניין שלכם. תוכלו לקנות שם בעיקר חטיפים, שוקולדים, סיגריות ואלכוהול.

אחרי שתסיימו את ההליך בצד הישראלי, במרחק של עוד כמה עשרות מטרים יחכה לכם אולם מעבר הגבול המצרי. כשלא עמוס כאן המעבר אורך מספר דקות כשבסיומו תהיו מחוץ לאולם ותגיעו לאזור שבו מחכות המוניות המסיעות את העוברים במעבר לכיוון החופים של סיני.

איך מגיעים

אפשר לתאם מראש עם נהג שיגיע לאסוף אתכם ואפשר גם להגיע לכאן ולתפוס את אחת מהמוניות הממתינות. עדיף לקבוע מראש וניתן למצוא המלצות לנהגים שאפשר לתאם איתם דרך הקבוצה "אוהבי סיני" בפייסבוק. עדיף לקחת טרנזיט שמעלה כמה נוסעים ועלות הנסיעה מתחלקת בין כולם.

ההגעה ללגונה הכחולה היא קצת יותר מורכבת מההגעה לחופים שנמצאים בדרך, מכיוון שהיא נמצאת במקום שאינו עביר לכלי רכב, אלא בעיקר עם רכבי 4X4, טנדר, גמלים או סירה. לכן אם אתם קובעים מראש עם נהג במעבר הגבול, דרכו תוכלו לתאם את כל ההגעה עד ללגונה הכחולה כולל איסוף בהמשך של רכב 4X4 ולסגור איתו את המחיר הכולל.

המסלול הסטנדרטי ללגונה הכחולה הוא לקחת מונית מהגבול עד לנואיבה ומנואיבה לעבור לטנדר עד ללגונה הכחולה בנסיעת שטח לא הכי קלה, אבל היא חלק מהחוויה.

אפשרות אחרת היא לסוע עם המונית עד לבלו הול בדהב, משם סירה עד למקום שנקרא ראס אבו גלום ואז נסיעה קצרה בטנדר עד ללגונה. נשמע מורכב? כשתגיעו למקום תגלו כמה שזה שווה את זה.

עלות הנסיעה מהגבול ללגונה הכחולה היא לא אחידה, היא משתנה בהתאם למועדים, ביקוש, יכולת המיקוח שלכם ועוד. אבל בגדול זה בסביבות 900-1200 לירות מצריות למונית, סכום שמתחלק בין כמות הנוסעים. משך הנסיעה הוא כשעתיים וחצי. שעה לנואיבה ועוד שעה וחצי בנסיעת שטח מנואיבה ללגונה.

עלויות

עם העלייה המשמעותית במספר המבקרים לסיני בשנתיים האחרונות עלו המחירים בכל סיני בכל התחומים: נסיעות, חושות, אוכל.

המחירים נכון לתקופה הנוכחים, דצמבר 2018 הם:

• מעבר גבול – 106 ₪ בצד הישראלי, 400 לירות בצד המצרי (עד לא מזמן היא 120 לירות). בחזור לא משלמים.
• הגעה – 900-1200 לירות למונית. ככל שתהיו יותר תשלמו פחות.
• חושה בלגונה הכחולה – 50 לירות ללילה.
• ארוחה – 40 לירות.

על המקום

כשתגיעו תגלו לגונה ענקית, כמעט סגורה בלשון יבשה צרה וארוכה ומעבר לים הפתוח בקצה הדרומי שלה. המים מאוד צלולים בצבעי טורקיז מהפנטים.

התנאים בלגונה הכחולה הם מאוד בסיסיים. חושות בלי חשמל, מקלחות ושירותי שטח משותפים, ארוחות בשטחי הישיבה המשותפים שבין החושות. בקיצור, תנאים שמזכירים יותר אימון מילואים בצאלים מאשר חופשה בחו"ל, אבל זה גם הקסם של המקום – הניתוק והפשטות. חוץ מגלישת קייט סרף אין הרבה מה לעשות כאן. אפשר לחשוב על דברים שיעזרו לכם להעביר את הזמן אם אין רוח (לא קורא הרבה) כמו ספר או לשנרקל באזור שמחוץ ללגונה.

הגלישה בלגונה

כיוון הרוח הוא צפוני. הרוח יכולה לנשוב מהבוקר עד הערב וגם במהלך הלילה. זה מקום שהרוח נמצאת בו בשפע. הכניסה למים היא מאזור הקמפ של החושות, בקצה הצפוני של הלגונה, מה שאומר שאתם גולשים בכיוון אופ-שור, אבל אין מה לדאוג מזה, מכיוון שהלגונה סגורה למעט החלק הדרומי שלה ורוב הזמן הרוח חזקה ומאוד יציבה, כך שלא בעיה לחדד חזרה לאזור ההנפה וההורדה, וגם אם תתקשו לחדד בגלל רוח חלשה או שאתם עדיין לא מחדדים מספיק טוב, תוכלו לחזור לכיוון ימין, לחוף שעובר לאורך הלגונה ולחזור ברגל. זה משהו שפחות מומלץ. לא מדובר כאן בחופים חוליים, אלא רצוף סלעים חדים ומסוכנים, לכן אפשר גם נעלי גלישה הן אופציה למי שרוצה לשמור על כפות הרגליים.

הרוח כאמור נושבת כאן בכמויות כל השנה וסטטיסטיקת הרוח היא מהגבוהות בעולם, אבל הזמן הכי טוב להגיע הוא בין החודשים אפריל-אוקטובר.

טווח הרוחות יכול להיות בין 17-30 קשרים, לכן גם מומלץ להביא יותר מקייט אחד ובשעות הערב לפעמים הרוח טיפה יורדת אבל עדיין נושבת ויציבה, אז עדיף שיהיה לכם עוד קייט נוסף כדי לנצל כמה שיותר זמן גלישה במקום.

הלגונה עצמה לא רדודה כמו הלגונה בדהב, לכן אפשר להתאמן כאן על תרגילים גם קרוב לחוף, אבל זה לא מקום שמומלץ לקחת את עצמכם לקצה. אל תשכחו שמדובר במקום מבודד ובמקרה של פציעה חס וחלילה טיפול ופינוי יכולים להיות מורכבים מאוד.

אם אתם יורדים ללגונה הכחולה, תוכלו גם לקחת אתכם חברים שלא גולשים ומעוניינים לעבור קורס. במקום מועברים קורסים של המדריכים המקומיים שהם גם בעלי ועובדי החושות והם מדברים עברית ברמת מספיקה בשביל להעביר קורס קייטסרפינג. מחיר לקורס כאן הוא בסביבות 1000 ₪. אבל בכל מקרה דעתי היא שעדיף את הקורס לעשות בארץ, במקום מקצועי עם ביטוח ובהמשך לבוא ולתרגל כאן.

מה עוד אפשר לעשות כאן

כמו שהבנתם המקום עצמו מדהים מבחינת היופי, אבל מעבר לגלישה אין יותר מדי מה לעשות בעיקר אם אתם קצת מאותגרי קשב וריכוז. לכן בזמן שאין רוח או אם הגעתם עם חברים שלא גולשים, יש כמה דברים שתוכלו לעשות בסביבה:

צלילה בבלו הול – זהו אחד מאתרי הצלילה המוכרים בעולם. נמצא דרומית ללגונה ולא רחוק, ממש לפני דהב. מדובר ב"בור" ענק סמוך לחוף שסביבו שוניות אלמוגים. את הבור רואים בבירור לפי הבדלי הצבעים של המים. במקום פועלים מועדוני צלילה עם מדריכים והשכרת ציוד. אם לא עברתם קורס צלילה, תוכלו לשכור גם שנורקלים ולצפות בשוניות מדהימות והמון דגים, צלופחים ועוד בעלי חיים ימיים שרואים כאן הרבה ופחות במקומות אחרים בסביבה. במקום גם יש מסעדות טובות שצופות ממש על אתר הצלילה.

הטיילת של דהב – כמו שאמרנו כבר, לאחרונה התיירות הישראלית לסיני חזרה ובגדול. לפני כמה שנים הייתי בטיילת בדהב ובבלו לגון והייתי הישראלי היחיד כאן, תחושה שלי הייתה קצת פחות נוחה. היום אם תגיעו לטיילת סביר שתראו סביבכם לא מעט ישראלים. במקום תמצאו חנויות מזכרות, הרבה מסעדות, בעיקר מסעדות דגים ויש כמה ממש טובות ורוב המלצרים ובעלי המסעדות יודעים עברית, חלק יותר וחלק פחות.

אז כמו שכבר הבנתם, כמה ימים בלגונה הכחולה (יותר מזה אין מה לעשות) יספקו לכם חוויית גלישה מעולה, בעיקר לחובבי הפלאט, רוח חזקה ויציבה שנושבת המון. המקום הוא גם מעבדה למי שרוצים לשפר את עצמם בגלישה ותרגילים, אבל כמו שנאמר, לא לקחת את עצמכם לקצה וזה לא המקום להיפצע כאן. גם האוכל, החבר'ה, האווירה של הניתוק עושים את שלהם ובסופו של דבר במרחק לא רב מהבית אתם זוכים לגלוש באחד היעדים המשובחים בעולם.