החופים הטובים בארץ לצפוניות
יש תקופות בשנה שכל גולש קייט בארץ מחכה להן – עונות הצפוניות. למרות שכל השנה אפשר לגלוש בארץ, התקופות של הצפוניות נחשבות לתקופות הטובות ביותר
Home » קייטסרפינג – חופים בארץ
הארץ שלנו אמנם מאוד קטנה, אבל היחס של שטח החופים בה לעומת שטחה נחשב די גדול. יש לנו את הים התיכון מצד מערב שעובר לאורך כל מישור החוף, הים האדום בקצה הדרומי של הארץ והכנרת באזור הצפון מזרחי. ביחס למדינות אחרות שהנסיעות ממקום למקום יכולות לערוך ימים, מכל נקודה בארץ אפשר להגיע לאחד החופים בזמן לא גדול. יש כאלה שבתקופות יובש גם עושים נסיעה חד-יומית מהמרכז עד לאילת. רוב גולשי הקייט בארץ גרים באזור הים התיכון ונכון שסטטיסטיקת הרוחות באזור הזה היא לא כמו ברזיל או ספוטים מובילים אחרים בעולם, אבל העובדה שיש לנו גם את הים התיכון, אילת וכנרת – בסך הכל מספקים מספר לא רע בכלל של ימי גלישה לאורך השנה למי שלא מפחד לרדוף אחרי הרוח לאן שצריך.
ב-26 בספטמבר 2016 היה היום הראשון של רוח צפונית באותה עונת הצפוניות שהחלה. זו הייתה עונת מעולה שהתחילה עם רצף של ימי גלישה, 20 קשרים כל יום ויותר. אותו רצף של ימי גלישה העלה אצלי רעיון לתעד את כל ימי הגלישה שלי במשך כל השנה, עד לספטמבר 2017, על מנת לענות על השאלה שהרבה שואלים "כמה ימי גלישה אפשר להוציא בשנה אם אני לא גר באילת?" הדבר גרם לי למוטיבציה לנסות לגלוש כמה שיותר ימים באותה שנה והבנתי שזה יצריך ממני לא מעט נסיעות כדי לרדוף אחרי הרוח לאן שצריך וכך יצא לי לגלוש בחופים שונים בארץ, להיות בספוטים שלא הייתי בהם לפני כן ולהכיר אחלה אנשים. כמה ימים בסוף הוצאתי באותה שנה? התשובה בהמשך.
הספוט הצפוני ביותר שנמצא לאורך חופי הים התיכון בארץ. חוף בצת ממוקם צפונית לנהריה וקרוב למושב לימן. הספוט אינו עמוס כלל משום שהוא מאוד צפוני. החוף עצמו חולי ונוח להנפה, אך קו המים רובו מסולע עם נקודות פה ושם בין הסלעים שמהן ניתן להכנס ולצאת בנוחות. לכן עבור מתחילים הוא יכול להיות מסוכן בכניסה וביציאה מהמים וגם במידה ואתם עדיין לא מחדדים טוב ועלולים לצאת באזור שהוא יותר סלעי מהכניסה. הספוט בבצת ידוע בכך שהוא מספק את התנאים הטובים ביותר בארץ ברוחות צפוניות מבחינת עוצמת הרוח ושעת הכניסה בימים שבהם נושבת צפונית. לעתים קרובות מאוד בעונת הצפוניות ניתן לראות דיווחים על 20 קשר ויותר בבצת כאשר בחופים דרומיים יותר ידווחו רק על 14 קשרים. גם שעת הכניסה היא מאוד מוקדמת ויש ימים שבהם הצפונית תכנס כאן כבר ב10:00 בבוקר, לעומת חופים דרומיים יותר שיאלצו להמתין לרוח שתכנס עד שעות הצהריים. הרוח בבצת נוטה להיות גאסטית יותר וחזקה ויכולה לעלות גם ל-30 קשר אפילו בימים שהתחזית בפועל היא הרבה פחות, לכן זה עוד דבר שצריך לקחת בחשבון אם אתם מתחילים וגם יהיה כדאי לקחת אתכם קייט קטן. החוף עצמו רגוע מבחינת אנשים ומתרחצים וגם ברוב המקרים אין את כמות הגולשים שיש בחופים אחרים.
הספוט בקריות נחשב נוח יותר למתחילים. יש בו רצועה חולית ארוכה ויחסית רחבה לעומת חופים אחרים. לכן מתקיימים כאן שיעורים של מועדונים ולמתחילים נוח ללמוד כאן מכיוון שיש לאן ללכת ברגל כאשר יורדים ברוח. הספוט נמצא בקריית ים סמוך לחוף זבולון שבו יש גם חניה די רחבה. זהו חוף שמאפשר גלישה בעונות שונות וברוחות שונות. הספוט עובד גם בצפוניות, דרומיות ומערביות. אפילו בתקופת הקיץ כאשר ברוב החופים של הים התיכון יש רוחות מערביות חלשות שלא מאפשרות גלישה מלבד לגולשי הידרופויל, בספוט של הקריות אפשר לצפות להרבה ימים עם רוח מערבית של 14-16 קשרים. לכן גם כשמי שמעוניין להכנס לתחום ולעשות קורס קייט סרפינג בצפון יכול לעשות את זה בחוף של הקריות גם בתקופות כמו בקיץ בעוד שבחופים אחרים ודרומיים יותר תנאים לקורסים מתקיימים בעיקר בעונות המעבר כשיש רוחות צפוניות.
ברצועת החוף של בת גלים יש 2 ספוטים עיקריים: הצפוני יותר נקרא הרכבל או "הדשא" ונקודת הכניסה השנייה למים נמצאת כמה מאות מטרים דרומה ונקראת "הכנסיה". חוף בת גלים אינו מתאים למתחילים. אפשר להגיד אפילו שהוא הספוט שהכי פחות מתאים למתחילים ודי מסוכן. בנקודת הכניסה הדרומית שצמודה לכנסיה, הכניסה למים היא דרך ריף מאוד חד ורדוד שמצריך הליכה עליו עד שמגיעים למספיק עומק המאפשר עלייה על הגלשן. אין כמעט מישהו שמסיים יום גלישה כאן ולא חוזר לבית עם חתכים יפים בכפות הרגליים. מעבר לכך, לאורך כל רצועת החוף, מלבד הנקודות של הכנסיה ושל הרכבל, אין נקודות יציאה נוספות ואין אפשרות לצאת באופן בטוח. הכל מלא סלעים ענקיים ושוברים שעליהם נשברים הגלים. גם גולשים מתקדמים השאירו כאן קייטים שהושחטו על ידי הסלעים. בת גלים נחשבת לספוט הטוב ביותר לגלישת קייט גלים בארץ ולכן גם תראו כאן ריכוז גדול יותר של גולשי קייט על גלשני גלים לעומת החופים האחרים .הריף יוצר גלים ארוכים ומסודרים גם כאשר בחופים אחרים הים מבולגן. כיוון הרוח הטוב ביותר לגלישה הוא בדרומיות/דרום-מערביות ולכן התקופה הטובה ביותר לגלישה בבת גלים היא בחורף וגם בקיץ יש ימים שנכנסות דרומיות טובות. ניתן לגלוש כאן גם במערביות, אבל זה כיוון שנחשב בעייתי עבור גלישת קייט גלים. בספוט הדרומי של הכנסיה נהוג להכנס כשרוח היא דרומית עד דרום-מערבית. בנקודה של הדשא נכנסים כשהכיוון הוא יותר מערבי, מכיוון שהחוף עצמו הוא פנימי יותר ובדרומיות תהיה הסתרה.
סיבה נוספת לכך שהספוט אינו מתאים למתחילים היא בגלל ההנפה. גם בדשא וגם בכנסיה ההנפה עשויה להיות מסוכנת. אין חוף. בכנסיה ההנפה היא מתוך המים כשעומדים על ריף חד ויש סכנה שיכנס גאסט שעלול להפיל ולגרור את הגולש על הריף, בעיקר כשהרוח עדיין דרומית נקייה והיא לא נכנסת כמו שצריך לאזור של ההנפה ויוצרת רוח גאסטית עם חורים. בדשא ההנפה היא בין עמודי חשמל, עצים, שביל של הטיילת שעליו עוברים אופניים והולכי רגל וכל זה הופך את עניין ההנפה למאתגר ומתאים למקדמים בלבד. עם כל זאת, בת גלים לדעתי מספקת את חווית הגלישה הטובה ביותר בחופי הים התיכון, בעיקר לחובבי הגלים. הסוואלים ארוכים ומסודרים וכאשר הרוח היא לגמרי סייד שור, עבור גולשי קייט-גלים נוצרים תנאים מעולים.
למי שרוצה לגלוש בחיפה בחוף יותר פתוח, בטוח או כזה שמתאים לגולשים מתחילים – חוף הסטודנטים יתאים. החוף נמצא ליד מת"מ, באזור הדרומי של חיפה והכניסה אליו היא דרך כביש 2 דרום. במקום יש חניה גדולה חינם וקרובה מאוד לחוף עצמו. החוף הוא חולי, רחב וכמעט ללא סלעים. מדי פעם כן יהיו סלעים צמוד לקו המים וצריך לשים לב אליהם. למרות שמדובר בחוף פתוח ורחב כמות הקייטים ביום גלישה לא תהיה גדולה. בצפוניות הרוב יעדיפו להגיע למבצר ששם הצפונית נכנסת יותר טוב. בדרומיות ומערביות רוב הגולשים נמצאים בבת גלים מכיוון ששם בים גבוה הים יהיה יותר מסודר. בתקופת עונת הרחצה ובעיקר בסופי שבוע החוף עמוס מאוד במתרחצים.
חוף המבצר בעתלית הוא כנראה החוף הטוב ביותר לגלוש בו בעונת הצפוניות בים התיכון בגלל השילוב של מקום שבו הצפונית נכנסת חזק ומוקדם יחסית לחופים אחרים וגם מכיוון שמדובר בחוף נוח גם למתחילים ולחובבי התרגילים. רצועה חולית ארוכה, ברובה רחבה וללא סלעים כלל. בנוסף המבצר הצלבני שנמצא בקצה הדרומי של החוף מספק תפאורה מושלמת. מעט לפני המבצר נמצא מזח שמשמש דייגים. הוא מסמן את הגבול הדרומי לגלישה. ממש אחריו נמצא כאמור המבצר שהוא שטח צבאי סגור. לכן אם הרוח לא מספיק חזקה לחידוד או שאתם מתחילים, צאו מהמים כאשר אתם כבר קרובים לאותו המזח של הדייגים. בימים של צפונית טובה עם תחזית ידועה מראש, יכול להיות עומס של גולשים.
נווה ים הוא החוף הדרומי של עתלית וההגעה אליו היא דרך הכביש המוביל לקיבוץ נווה ים שעובר לאורך כל עתלית. אם תגיעו לגלוש כאן כנראה שתהיו לבד או אם עוד כמה גולשים בודדים. לכן אם אתם מתחילים ולמרות שמדובר בחוף חולי ורחב ברובו, תוודאו שמישהו מתכוון גם לבוא ולגלוש כאן כדי שלא תהיו לבד. בתחילת החוף יש תל גבוה שעליו גם ממוקם פארק המים. לכן בצפוניות יש הסתרה וצריך להתמקם כמה מאות מטרים דרומה כדי לקבל את הצפונית כמו שצריך. אבל בצפוניות סביר שלא תראו כאן גולשים מכיוון שכולם מעדיפים להגיע למבצר שבו הצפונית נכנסת טוב יותר. בדרומיות גם כדאי להתמקם כמה מאות מטרים דרומה מהכניסה לחוף בגלל שהקצה הצפוני של החוף המוכרז חסום על ידי אותו תל סלעי ועדיף שאם אתם נקלעים לסיטואציה בעייתית שהקייט מושך אתכם בלי שליטה תהיו רחוקים ממנו.
רבים מכירים את החוף הזה כחוף שבו עושים חילוצים ברוחות מזרחיות, אבל זהו אחד החופים הנוחים שקיימים גם ברוחות אחרות, אלא שיחסית לחופים אחרים ההגעה אליו פחות נוחה ולכן ברוחות שהן לא מזרחיות יש בו מעט גולשים. מדובר בחוף פתוח, מאוד ארוך ורחב, חולי וללא סלעים. ההגעה לחוף היא דרך כביש 4, לכן מי שגר קרוב יותר לכביש 2 נאלץ לעשות סיבוב ארוך כדי להגיע אליו. אחרי שפונים מכביש 4 ימינה בפנייה שאחרי צומת פורדיס (אם מגיעים מצפון), צריך עוד לסוע בדרך שרובה עפר ועוברת לאורך בריכות המים. בתקופה של הרוחות המזרחיות הן נכנסות מוקדם בבוקר ובעוצמה טובה באזור זכרון, לכן יחד עם זה שמדובר בחוף מאוד רחב נוח מאוד להוציא מכאן את החילוצים. בצפוניות זהו חוף שיכול להיות מצוין למתחילים בגלל שיש מרחב ללמידה ולרדת ברוח, אבל גם בחוף זה כדאי לוודא שיהיה מישהו שגם יגלוש כאן, כי לרוב יהיו כאן בצפוניות גולשים בודדים.
חוף שדות ים נמצא מעט דרומית לקיסריה, קרוב מאוד לארובות של תחנת הכח חדרה. הכניסה לחוף היא דרך מחלף קיסריה בכביש 2. לעומת החוף של קיסריה, חוף שדות ים הוא יותר חולי ורצועת החוף רחבה יותר, אך עדיין ביחס לחופים אחרים כמו עתלית ופולג, נמצאים בו לא מעט סלעים ורצועת החוף להנפה היא לא רחבה מאוד, כמה עשרות מטרים. החוף נחשב מאוד פופולרי בצפוניות מכיוון שביחס לחופים דרומיים הוא עובד טוב בצפוניות, אבל לא מצריך נסיעה ארוכה כמו לעתלית והגישה אליו היא נוחה יותר ממעיין צבי. בחלק הצפוני יותר של החוף, זה שקרוב לקיסריה, יש גושי סלעים שבולטים מהמים. בצפוניות ובים נמוך הם נראים היטב, אך בים גבוה יתכן שלא תראו אותם ורק כשתהיו ממש קרובים אליהם הם פתאום יצוצו מהמים. לכן כמתחילים עדיף להיות באזור הדרומי יותר של החוף. בשבתות החוף אמנם לא עמוס כמו בחופים עירוניים כמו בנתניה, אך מכיוון שרצועת החוף היא לא רחבה, הצפיפות והסמיכות למתרחצים מורגשת מאוד ובמקרים כאלו אין נקודות שתוכלו לגלוש בהם רחוק מגולשים ומתרחצים. מאות מטרים צפונה יש את הספוט של קיסריה. בצפוניות המים כאן הם יותר פלאט בגלל הסלעים בעומק שיוצרים סגירה של החוף, כמעט כמו לגונה. יש לכם אפשרות לראות תמיד אונליין מה מצב הים והרוח בחוף באמצעות המצלמה הממוקמת בחוף דרך האתר של פריגל.
חוף בית ינאי הוא אחד החופים הכי מזוהים עם גלישת קייט גם בקרב הרבה אנשים שאינם גולשים. הקייטים הפככו להיות חלק מהנוף של הסביבה עבור מי שנוסע קבוע על כביש החוף. מדובר בחוף ארוך ורחב ברובו וחולי ולכן הוא מתאים למתחילים. במקום מתקיימים הרבה קורסים יחסית לחופים אחרים גם בגלל הנגישות והמיקום שלו. אפשר לגלוש מאזור השפך של נחל אלכסנדר בחלק הצפוני של החוף ועד לפני המזח, מרחק של כ-700 מטרים. לכן גם כשהחוף עמוס יש מספיק מרחב לכולם ולמתחילים יש מספיק מרחק בשביל לרדת ברוח אם הם עדיין לא מחדדים טוב. למרות שהחוף חולי, עדיין יש בחוף עצמו לא מעט אבנים שפזורות בו בגלל הקרבה לצוקי הכורכר ויש מעט סלעים שפזורים במים. לכן למרות שמדובר בחוף שאפשר להגדיר אותו כמתאים למתחילים, עדיין צריך להתנהג בזהירות בעיקר כשהולכים על החוף וזה תכלס נכון לכל החופים.
סימן ההיכר הבולט ביותר של בית ינאי הוא העמודים של המזח שנמצאים בחלק הדרומי של החוף צמוד לחניון. המזח מוכר גם כנקודת תורפה והוא כבר "אכל" לא מעט קייטים, בעיקר במקרים שקייטים נופלים למים והגולשים לא מספיקים או לא מצליחים להרים את הקייט לפני שהוא מגיע אל המזח. לכן תמיד צריך להקפיד לא להתקרב אליו יותר מדי. זה קורה בעיקר בצפוניות כי הרוב גולשים צפונה ממנו.
מכיוון שהחוף אינו בשטח עירוני והוא די רחב ופתוח, אפשר לגלוש בו באופן בטוח בצפוניות וגם בדרומיות ובמערביות של החורף.
החוף נמצא ממש במרכז העיר נתניה, לכן בשבתות ואפילו בימי חול בעונת הרחצה החוף מאוד עמוס. בחוף יש שוברי גלים, רצועת החוף היא צרה, צוק, בתי קפה ועוד והוא פחות מתאים למתחילים שהשליטה שלהם בקייט היא עדיין לא ברמה מספיק טובה. בדרומיות הים יותר מסודר באזור שקרוב לשובר, אך לפעמים יש כאן גם עומס של גולשי גלים שגם מהם צריך להיזהר. בצפוניות מומלץ להתמקם כמה מאות מטרים צפונה בגלל שוברי הגלים. חוף קונטיקי הוא חוף שלא תמצאו בו הרבה גולשים. רוב גולשי הקייטסרפינג מהאזור יעדיפו להגיע לחוף פולג.
אחד החופים הפופולריים ביותר, בעיקר בצפוניות ולמרות שמדובר בחוף מאוד רחב לפעמים הצפיפות בימים של צפונית טובה יכולה להיות בלתי נסבלת, למרות שניתן לרדת מעט דרומה ולהנות ממרחב גדול יותר. ההגעה לחוף, אם אתם לא מנתניה, היא ממחלף פולג בכביש 2. בחוף יש חניון רחב מאוד בתשלום עם הנחה לתושבי נתניה או רכישה במסעדה שבחוף. אם מעבר לגלישה אתם מתחברים גם לקטע החברתי שבספורט, תוכלו להתחבר כאן עם לא מעט גולשים ולהעביר את הזמן בין הסשנים כאשר אתם מחוץ למים. הספוט לגלישה נמצא כמה עשרות מטרים דרומית לסוכת המציל של החוף והשטח מוגדר כשמורת טבע. כאמור, החוף עצמו הוא מאוד רחב וארוך ולכן גם מתקיימים פה לא מעט שיעורים של מספר מועדונים. למתחילים שלומדים חידוד יש טווח גדול מאוד של ירידה ברוח, עד לגבעה של וינגייט מדרום, שם גם כדאי לעצור ולחזור מכיוון שלאחר מכן הצוקים מאוד קרובים לקו המים. גם בדרומיות ומערביות של החורף תמצאו כאן גולשים מכיוון שהוא בטוח יותר מחופים אחרים, אך בדר"כ בחורף ובסערות הים יהיה מאוד מבולגן ביחס לחופים אחרים כמו שדות ים או הרצליה.
החוף נמצא מתחת למלון דניאל בהרצליה, כ-50 מטר צפונית למעליות. אמנם רצועת החוף היא חולית וללא סלעים, אבל היא לא רחבה. בקצה הדרומי שלה יש שובר גלים וצמוד לספוט הצפוני שמשיות, עמודים וצוק שנמצא קרוב לקו המים – לכן מצריך זהירות ופחות מתאים למתחילים לעומת חוף פולג. החוף מאוד פופולרי בדרומיות. בים גבוה האזור שקרוב לשובר יהיה מסודר יותר. החוף עצמו נוח בחורף גם מכיוון שבאזור של המעלית יש דק עץ שניתן לקפל בו את הציוד ואזור מקורה שניתן להסתתר מהגשם אם אתם לא במים באותו זמן.
לא מתאים למתחילים. כמו לסוע או לטייל בתל אביב, אותו דבר בחוף – אין הרבה מקום ומלא במכשולים. שלטים, עמודים, שוברי גלים, כביש ומלונות במרחק של רק עשרות מטרים מהמים – כל אלה מחייבים שלגולש תהיה שליטה טובה מאוד על הקייט. בעיקר כשהחוף פופולרי בסערות של החורף וברוחות מערביות אין מקום בכלל לטעויות כשאתם מטרים ספורים מהכביש והבניינים שממול. על אף שחופים רבים ידועים ככאלה שגולשים בהם קייט, מעטים הם החופים שהוגדרו על ידי הרשויות כחופים שמיועדים לגלישת קייטסרפינג, גאולה הוא אחד מהם ובו יש גם שילוט המגדיר אותו ככזה. בתל אביב כמו בתל אביב, אם תחרגו מהאזור המוגדר לגלישת קייט או שתגלשו פה במועדים שאינם מורשים לגלישה, יש מצב טוב לחטוף קנס מפקח. צפונית ודרומית לחוף המיועד לקייט יש חופי רחצה. האזור המיועד מסומן במצופים ורק ביניהם, או אחרי השוברים מותר לגלוש. בחורף כשים גבוה ומבולגן, בתוך השוברים יהיה כמובן יותר מסודר ויותר נמוך. בצפוניות המים מאוד פלאט והתחושה היא כמו לגלוש בלגונה.
מתי מותר לגלוש כאן? אפריל עד אוקטובר – כל יום, לא כולל שישי שבת, חגים וערבי חג. חודשים נובמבר עד מרץ – כל יום, לא כולל שישי שבת, חגים וערבי חג. אך בפועל בתקופה זו אין ממש אכיפה בסופי שבוע לעומת התקופות האחרות. יולי אוגוסט – אסורה פעילות קייט בחוף.
הספוטים באזור הם חוף הסלע וחוף תאיו, כאשר חוף תאיו הוא הפופולרי והעמוס יותר מבין שניהם. בעונות הרחצה ובסופי שבוע עם מזג אויר נעים המקום יכול להיות די עמוס במתרחצים. מדובר בחוף חולי ורחב ולכן יכול להתאים גם למתחילים ואכן מתקיימים פה יחסית הרבה קורסים. בדרומיות ומערביות החוף מאוד פופולרי מכיוון שהוא חוף רחב יחסית לספוטים אחרים בסביבה הקרובה. הוא נחשב חוף שמתאים גם למתחילים מהבחינה הזו שיש מרחק שהם יכולים לרדת ברוח, רק צריך לשים לב שכמה מאות מטרים דרומה יש חופים מוכרזים עם מסעדות ומקומות ישיבה על החוף עצמו. אבל מבחינת הרוח בצפוניות, מדובר בחוף שהרוח נכנסת פחות חזק מחופים צפוניים יותר. יכולים להיות ימים שבאזור עתלית יגלשו וכאן לא או שהיא תכנס מאוחר יותר. לכן בצפוניות אם ניתן עדיף לעלות צפונה יותר.
חוף הריף רף הוא הספוט הרשמי לגלישת קייט סרף באילת. הוא נמצא באזור החופים הדרומיים של אילת, ליד מלון ריף אורכידאה. הגלישה היא ברוח צפונית. בחורף גולשים כאן גם ברוח דרומית, אבל זה משהו שעושים בעיקר המקומיים ומי שלא מכיר טוב את הספוט, עדיף להימנע מזה. אילת היא בירת הרוח של ישראל ומקום מפלט כשבשאר הארץ גולשי הקייט סובלים מתקופות של יובש שקורות מדי פעם. סטטיסטית הרוחות כאן לא נופלת מהיעדים המובילים בעולם. יוני עד ספטמבר זוהי התקופה הטובה ביותר ואפשר לצפות לרוח כמעט כל יום. גם בשאר השנה יש כאן לא מעט ימי רוח. מדובר באזור מוגדר, תחום ולא גדול. בימי חול אין בעיה עם העובדה הזו, אבל בסופי שבוע כשיש תחזית טובה העומס יכול להיות ממש בלתי נסבל על החוף, מכיוון ששטח ההנפה הוא לא גדול. אבל מאז שהחבר'ה האילתים הסדירו את כל עניין ההתנהלות בספוט המצב הרבה יותר טוב. למתחילים אילת היא מעבדה ומקום להתקדם בו משמעותית יותר מהר ממה שיתקדמו אם ישארו לתרגל רק בים התיכון. מי שלא יודע לחדד, יצטרך להכנס רק עם הרשמה לחילוץ ולקבוע עם סירה שתאסוף אותו בסוף הסשן במורד הרוח.
היהלום שבכתר. חוף הדיאמונד הוא הספוט העיקרי לגלישת קייטסרפינג בכנרת. הוא נמצא בחלק המזרחי של הכנרת והכניסה היא דרך מלון סטאי החדש, טיפה צפונית לחוף קורסי על כביש 92. הכנרת עובדת מסוף מאי ועד תחילת ספטמבר עם רוח דרום-מערבית/מערבית שנכנסת בשעות הצהריים. מדובר בספוט שיכול להיות די מסוכן. אין כאן חול, הכל אבנים וסלעים גם בחוף וגם בתוך המים. כל תקלה ותאונה יכולה להגמר אחרת לגמרי מחופים פתוחים וחוליים כמו שיש בים התיכון. אבל למרות זאת תוכלו למצוא כאן מתחילים וקורסים שמועברים כאן מהסיבה שבתקופת הכנרת אין ממש רוח בחופי הים התיכון, מלבד קריות שגם אז הרוח לא בעוצמה חזקה ממש. החוויה של גלישה בכנרת היא מיוחדת ושונה מהים התיכון מכיוון שמדובר באגם של מים מתוקים, שטוח יחסית (יש צ'ופ שלפעמים הוא לא קטן) ויש כאלה שטוענים שהרוח כאן גורמת לאייר טיים יותר ארוך. כמו באילת, גם כאן בימי חול המצב סביר ולא מרגישים בדרך כלל ממש צפיפות, אבל בסופי שבוע עם תחזית טובה עשוי להיות כאן מאוד עמוס. עבור רוב האנשים יום גלישה בכנרת יכול לתפוס את כל היום בגלל הנסיעות הארוכות, לכן תראו כאן הרבה שמקימים אוהלים עבור שהות של יותר מיום אחד ויש כאלה שאפילו עוברים להתגורר באוהל בדיאמונד מדי עונה.
אז נכון שאנחנו מתלוננים הרבה על התנאים בארץ ובאמת הסטטיסטיקה כאן, בעיקר בים התיכון ועבור מי שלא גולש על הידרופויל, היא לא מהטובות בעולם. אבל בכל תקופה, חורף או קיץ, ועבור כל רוח, מערבית, צפונית, מזרחית, ניתן למצוא מקומות לגלוש ולגוון בחופים שונים במרחקים לא גדולים, גם אם הדבר מצריך לרדוף אחרי הרוח כשצריך וזה מה שעשיתי באותה שנה החל מספטמבר 2016 שהחלטתי לגלוש כמה שיותר ולתעד את כל ימי הגלישה, והכוונה היא רק לימים שבהם ממש גלשתי בתנאים שניתן לחדד בלי בעיה. ימים עם פחות מזה לא החשבתי כימי גלישה. היעד שהצבתי לעצמי היה 100 ימי גלישה וסיימתי את השנה עם 121 ימים. כן, זה היה בארץ. זה הצריך הרבה נסיעות למקומות שונים, וויתור על לא מעט ימי עבודה כמעט כל פעם כשהייתה רוח כדי לעמוד ביעד. זה גרם לי לסיים את אותה השנה עם פחות כסף בכיס, אבל עם נפש הרבה יותר מלאה.
יש תקופות בשנה שכל גולש קייט בארץ מחכה להן – עונות הצפוניות. למרות שכל השנה אפשר לגלוש בארץ, התקופות של הצפוניות נחשבות לתקופות הטובות ביותר
מי שאומר שבארץ אין מספיק תנאים בשביל לגלוש מספיק ושססטיסטיקת הרוח כאן היא לא משהו, כנראה שוכח שבקצה הדרומי של הארץ הקטנה שלנו נמצאת העיר
לפעמים נדמה לנו גולשי הקייט שאנחנו נראים ומתנהגים כמו סבלים. סוחבים כמויות של ציוד לים ואז רואים גולש גלים שעובר עם גלשן בלבד ביד ומבינים